החלטה בתיק ת"א 46641-09-11

רקע

1.         לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים 1 ו-2, או מי מטעמם, להימנע מלבצע עבודות בנייה מכל סוג שהוא במגרש A/39/3 (להלן: "מגרש עבד-אלראוף") המצוי במקרקעין הידועים כגוש 16972 חלקה 39 מאדמות כפר דבורייה (להלן: "המקרקעין או החלקה"). כן מבוקש לאסור על המשיבים לפתוח בהליכים לשם קבלת היתר בנייה מכל סוג שהוא במגרש הנ"ל, וכן צו האוסר עליהם לתפוס חזקה בלעדית במגרש או בכל חלק אחר בחלקה הנ"ל. 

2.         המבקשת והמשיבים, הינם הנתבעים במסגרת הליך עיקרי שהוגש על ידי ה"ה מוחמד אמין עזאיזה, עומר אמין עזאיזה ועבד אלמג'יד אמין עזאיזה (להלן: "התובעים") במסגרת תביעה לביטול פסק דין לפירוק שיתוף במקרקעין שניתן ע"י כבוד השופטת מוניץ בת"א 3366/96 (שלום עפולה). 

3.         ברקע לבקשה זו עומדים הליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים או מקצתם. האחד- משנת 1996 במסגרתו הוגשה לבית המשפט השלום בעפולה תביעה לפירוק שיתוף בת"א 3366/96 שנדונה בפני כבוד השופטת נחמה מוניץ, ובה נתבקש פירוק שיתוף של המקרקעין הנ"ל.  ביום 30.12.1999 ניתן פסק דין בתביעה ולפיו חולקו המקרקעין לקבוצות של בתי אב (להלן: "פסק דין השופטת מוניץ"). בהתאם לפסק דין זה חולקו המקרקעין כאמור לבתי אב, כאשר הקבוצה הראשונה סומנה באות A, תחת שם המורישה גב' תורייה עווד עבד אל עזיז ז"ל ואשר כללה בעת מתן פסק הדין 17 יורשים. במסגרת הקבוצה A סומן הבעלים המנוח ווליד עבד אלחמיד עזאיזה, כשותף מס 9. לימים, רכשה המבקשת את מלוא זכויותיו הרשומות של ווליד, היינו 19/2160 חלקים המהווים כ- 1,129 מ"ר. קבוצה A הנ"ל כללה, בין היתר, כבעלים גם את המנוחה פאטמה סעיד עזאיזה ז"ל, סומנה כשותפה 3, ואשר המשיב 1 הינו אחד מיני יורשיה בשיעור 10/42 חלקים מעיזבונה של המנוחה פאטמה ז"ל, כאשר חלקו של זה האחרון במקרקעין הינו 6437/968112 המהווים 854 מ"ר.  

4.         בשנת 2000, מועד לאחר מתן פסק הדין, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 1208/00) שעניינה ביטול אופן רישום מוטעה של צו ירושה בחלקה ע"י חלק מהבעלים (עזבון המנוחה חמדה עזאיזה ז"ל, עזבון המנוח עסלה עזאיזה ז"ל ועז' המנוח אמין עזאיזה ז"ל). נטען, כי פסק הדין שיצא תחת ידו של ביהמ"ש המחוזי (כבוד השופט האשם ח'טיב) הביא לשינוי בבעלויות על החלקה באופן שונה מן החלוקה הראשונית שנקבעה בגדר פסק דינה של כבוד השופטת נחמה מוניץ. לאור זאת, הוגשה התביעה דנן על ידי 3 מבעלי הזכויות במקרקעין, במסגרתה עתרו התובעים לביטול פסק דינה של כב' השופטת מוניץ וכן להורות על חלוקה מחדש של המקרקעין נשוא המחלוקת לפי רישום מעודכן.

5.         הצדדים הניצים בבקשה דנן, הגישו לתיק העיקרי בקשות לקבלת היתרי בניה למגורים, ובהחלטתי מיום 31.05.2011 (עמ' 4-5 להחלטה) הוריתי כדלקמן:

"בהתאם למתווה שנקבע ע"י כבוד השופט א' אברהם מיום 11.11.2010 (במסגרת רע"א 24705-05-10), אני מורה על העברת הבקשות האמורות לדיון בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה 'גליל מזרחי' (נתבעת מס' 125), על מנת שזו תבחן את שלל הבקשות על יסוד תכנית החלוקה שאושרה בפסק דינה של כב' השופטת מוניץ ב-ת"א 3366/96 ואשר הוצגה בישיבת הוועדה לתכנון ובניה ...

"על הועדה לת"ב לדון בבקשות להיתר, לאחר שאלו יוגשו בהתאם להוראות החוק, ובהתאם לפסק דינה של כבוד השופטת מוניץ ולתכנית החלוקה שקיבלה את אישור הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גליל מזרחי', ביום 29.8.99 בישיבה מס' 105/99 (על פי המפה שסומנה כנספח א' לפסק דינה של כב' השופטת מוניץ. עם מתן ההחלטה בבקשות הנ"ל, תשלח הועדה העתק הימנה לתיק בית המשפט". 

החלטה זו הומצאה לכל הצדדים לרבות המבקשת והמשיבים בבקשה המונחת בפניי כיום.

6.         ביום 26.01.2012 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבים ביצוע עבודות בנייה במגרש המסומן באות A, כמפורט מעלה, לה נעתרתי והחלטתי לתת צו ארעי, כמבוקש, בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטתי מאותו מועד. המשיבים הגישו תגובה אליה צורף תצהיר ערוך ע"י המשיב 1. כן קיימתי ישיבה במעמד שני הצדדים, לדיון בבקשה, במהלכה נחקרו המבקשת והמשיב 1, ובאי-כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם במעמד הדיון בעל-פה.

7.         בבקשה האמורה, הפנה ב"כ המבקשת להחלטתה של ועדת הערר המחוזית מיום 30.11.2010 ואשר, לטענתו, נאמר בה מפורשות, כי אין מקום לדון בבקשת המשיב 2 לקבלת היתר בנייה כל עוד שצו המניעה שניתן ע"י ביהמ"ש בתיק דנן בר-תוקף הוא, וכי החלטת ביהמ"ש המחוזי מפי כבוד השופט א' אברהם מיום 11.11.2010, אינה מבטלת את צו המניעה הזמני, אלא רק לגבי גב' היאם אטרש אשר הגישה הערעור מושא ההחלטה של כבוד השופט א' אאברהם.

8.         עוד מציין ב"כ המבקשת בבקשתו (סעיף 16), כי הגם שהועדה המקומית והמחוזית דחו את בקשת המשיבים למתן היתר בניה, כאמור, הוא הגיש התנגדות בשם המבקשת כאן. דיון בהתנגדות התקיים, לטענתו, בתאריך 19.01.2012 ובמהלכו "הציע היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד רני גורלי, לנקוט בהליך משפטי של מתן צו מניעה וזאת על מנת לאסור כל הפרה מצד המשיבים". כבר יצוין כאן, כי במועד הגשת הבקשה דנן טרם ניתנה החלטת הועדה וב"כ המבקשת נסמך בבקשתו כאמור על דברים, שלטענתו, נמסרו לו במהלך ישיבת הועדה בעל-פה.

9.         למען השלמת התמונה העובדתית יצוין, כי בראשיתו של התיק העיקרי ניתן צו מניעה זמני, בהסכמת הצדדים, ולפיו נאסר על בעלי הדין לבצע כל עבודות חפירה, השבחה, בניה מכל סוג ומין שהוא, או להחזיק חזקה בלעדית בחלק מסוים כלשהו לצורך ביצוע עבודת בנייה כלשהי במקרקעין הנ"ל הנוגדת את תשריט החלוקה מס' 130 המאושר ע"י מליאת הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גליל מזרחי' בישיבתה מס'  1/08 מיום 06/02/08 ואשר הוכן ע"י מהנדס ומודד מוסמך, חיים שבח, כתשריט התואם את הוראות תכנית מתאר מאושרת מס' 5248/ג החלה על החלקה הנ"ל; להימנע מביצוע כל חלוקה או פרצלציה או איחוד וחלוקה מחדש וכל פעולה אחרת הנוגדת את הוראות התשריט הנ"ל; וכן להימנע מלהנפיק היתרי בנייה, כלשהם מכל סוג שהוא ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה שלא בהתאם להוראות התשריט הנ"ל ולהתלות את חידוש היתרי הבניה שניתנו למי מבעלי הדין בחלקה ואשר חלפה תקופה של שנה ממועד נתינתם.

10.      עוד יצוין, כי לאחר הדיון בבקשה שנערך במעמד הצדדים הגיש ב"כ המבקשת לתיק ביהמ"ש תצהירים שונים, ללא שנטל ו/או קיבל רשות בית המשפט לכך. לפיכך, בית המשפט מתעלם מכל המסמכים ו/או התצהירים אשר צורפו ע"י ב"כ המבקשת לאחר הדיון, כאמור. מכאן, נעבור לדיון בבקשה לגופה.

עיקר טענות המבקשת

11.        ביסוד הבקשה דנן שטחה המבקשת את הטענות הבאות: 

א.    ראשית, בפסק דינה משנת 99' הורתה כבוד השופטת מוניץ על ביצוע חלוקה ראשונית של החלקה דנן, לבתי-אב/אשכולות. המבקשת נכנסה בנעליו של ווליד עבד אלחמיד עזאיזה (להלן: "ווליד"), שנמנה על קבוצת הבעלים A בפסק הדין האמור, והופיע כשותף מס' 9, תחת שם המורישה גב' תורייה עווד עבד אלעזיז ז"ל. לימים, הועברו הזכויות למבקשת, על פי הנטען, בהתאם להסכם מכר מיום 02.12.2002, עת מכר לה ווליד את מלוא זכויותיו בחלקה, בשיעור של 19/2160 חלקים, המהווים כ- 1,129 מ"ר.

ב.    בסעיף 5 לבקשה הוסיפה המבקשת וציינה, כי "בהמשך, המבקשת העבירה חלק מזכויותיה לאחיה עאמר, תוך ששניהם הפכו לבעלים שותפים ביחד עם המשיב ואחרים, של החלק הנרכש בקבוצת בעלים A, עפ"י הסכמה עדכנית ובשל צורכה של המבקשת בהקמת דירת מגורים ופיתרון מצוקת מגורים לילדיה, הוקצה לה כל השטח הנרכש מאת המוכר ווליד ושבייעוד מגורים לשימושה".

ג.     נטען, כי המשיב 1 ירש חלק מזכויותיה של שותפה נוספת בקבוצה A  שסומנה  בספרה 3, והיא אמו המנוחה פאטמה ז"ל, כאשר על פי צו ירושה ירש המשיב 1 10/42 חלקים מעזבונה של המנוחה פאטמה ז"ל והמזכה אותו ב- 6437/968112 חלקים המהווים כ- 854 מ"ר.